Azərbaycan dili Bahasa Indonesia Bosanski Català Čeština Dansk Deutsch Eesti English Español Français Galego Hrvatski Italiano Latviešu Lietuvių Magyar Malti Mакедонски Nederlands Norsk Polski Português Português BR Românã Slovenčina Srpski Suomi Svenska Tiếng Việt Türkçe Ελληνικά Български Русский Українська Հայերեն ქართული ენა 中文
Subpage under development, new version coming soon!

Subject: כשרות

2008-01-01 20:34:05
Message deleted

2008-01-01 20:54:55
נחש מי

אל תגיבו פה בבקשה
2008-01-01 23:57:24
*******ההודעה מכוונת לכולם********

בבקשה לא להרוס את הדיון הזה, עוד נכונות לו גדולות ונצורות :P

תודה :)
2008-01-02 00:33:11
אתם בעד החדרת חינוך דתי מצוות וכו או רק למידת תנך יהדות ארץ ישראל השלמה וציונות? מהפן האזרחי
2008-01-02 15:29:07
אני לא בעד שומדבר
טוב לי ככה :P
2008-01-02 17:17:46
אני רוצה לענות לך בדיוק, אז אם תוכל לפרט יותר זה רק יעזור.. שלא יהיה מצב שאני אענה על משהו ששאלת בצורה קצת אחרת והראש העקום שלי הבין שונה..

זה נושא די טעון וצריך לעשות דברים במדוייק..
2008-01-02 18:17:23
איך ככה?
אתה שומר כשרות?
2008-01-02 18:24:04
ככה זה בלי החדרת חינוך דתי וכל זה
מי שרוצה שילך ללמוד בבית ספר דתי

אני לא שומר כשרות
2008-01-02 19:15:36
בדיוק מה שכתבתי אם אתם בעד ללמד ממש מנהגי דת והכל בבית ספר
להתפלל, וכו. או יהדות, תנך אהבת ארץ ישראל וכאלה יותר בפן החילוני אבל ציוני
או מה שעושים היום שהחדרת ערכים ציוניים זה טאבו?
2008-01-03 14:07:46
אה אוקיי.
"איש איש באמונתו יחיה"
2008-01-04 00:30:36
לטעמי? הכל, וזה גם מה שלמדתי בבי"ס, כי בסופו של דבר, כשאני מסתכל על הסבים והסבתות שלי, אצלהם, לחיות עפ"י התורה, זה היה דרך חיים, ולמעשה כל דבר הכי פשוט שהם עשו ביום יום, גם אם זה ללכת לחלוב פרה, נעשה בהנהגה כזאת של דרך ה' ובבחינת תמים תיהיה עם ה' אלוקיך..


אור, הציטוט הנכון הוא לא איש איש באמונתו יחיה, אלא צדיק באמונתו יחיה. אתה מוזמן לבדוק אותי :)

עריכה.. שגיאת כתיב.. השעה :/
(edited)
2008-01-04 11:05:07
אם זה היה תלוי בהיהדות שלך, לא הייתה בכלל מדינה.
לא היה צבא ולא היה כלום.
היתה אמונה באלוהים.(פחח)
(edited)
(edited)
2008-01-04 11:32:00
סיכום מספר מאמרים מאת צחי דסטר, אתר מנוף וי' רוט, טכנולוג המזון של מינהל שירות המזון המחוזי בלשכת הבריאות בבאר שבע

יש היגיון מדעי באיסור לאכול בשר וחלב יחד.
"אל תאכל גדי בחלב אימו" - תחושת העייפות שמופיעה בדרך כלל אחרי אכילת בשר היא תוצאה של תהליך העיכול האטי של הבשר. כיוון שבשר מתעכל לאט יותר משאר המזונות, אכילת מאכלים חלביים מיד אחריו גורמת לחלב להחמיץ, והתוצאה עלולה להיות דלקות וזיהומים במערכת העיכול.
"דמי אחיך זועקים אלי מין האדמה" - כידוע, דם בעלי חיים הוא מקור גידול לחיידקים. אכילת דם חושפת את האדם לסכנת זיהום והרעלה. שמירה דקדקנית על כללי ההלכה, כגון: הכשרת הבשר, מליחתו והדחתו במים מנקזת את כל הדם החוצה, ובזאת מונעת מאיתנו את הסיכוי לחלות, כללים אלו חשובים לבריאות תקינה. פעולות אלה הן דבר שהווטרינר אינו מקפיד עליו.
לא-יהודים רבים מקפידים לקנות בשר כשר מטעמי בריאות. בצבא הפולני, לפני תקופת הקומוניזם, היתה הוראה קבועה לשחוט את הבהמות על פי ההלכה היהודית, מפני שבאופן זה יוצא רוב הדם מיד ואין החיידקים מתרבים בבשר במהירות כבדרכי ההמתה האחרות. כיוצא בזה התברר במחקר שנעשה ברוסיה שלפני הקומוניזם, כי השמירה על דיני כשרות הריאה בבהמות גרמה לכך שמחלות ריאה שונות אירעו אצל יהודים ביחס נמוך בהרבה משאירעו אצל לא-יהודים.
והראיה להתפתחות הטרנד הזה הן כל אותן מסעדות כשרות הנפתחות בארץ ובחו"ל , עם הדגשה על כשרות המוצרים וכן הצגת "תעודת ההכשר".
לרבים די בעצם העובדה, שמוצר עם הכשר עבר עוד עין בודקת של משגיח כשרות - בכדי להגיע למסקנה ש"כשר זה בריא".
י' רוט, טכנולוג המזון של מינהל שירות המזון המחוזי בלשכת הבריאות בבאר שבע, פרסם בכתב העת 'בריאות הציבור' מאמר מקיף ובו מידע רב על המחלות שגורמים חרקים המצויים במזון, אם על ידי מגע עמהם, אם בשאיפתם ואם באכילתם. הוא מונה לא פחות מתשעה סוגי מחלות הנגרמות על ידי השרצים, חלקי כנפיהם, הפרשות, נשלים (עור ישן שהחרק משיל מעצמו בגדילתו), ביצי חרקים, קורים, שערות ושאר חלקי גופם. אם כן, הדאגה לכשרות המזון קשורה גם לשמירת בריאות הגוף.
2008-01-04 11:32:24
מספר ציטוטים מעתון חדשות הכרמל ע"י ד"ר מיכאל גיל (גילקרוב) במדור מזוית אחרת:
סערה בממלכת בריטניה. מאות אטליזים נסגרים ברחבי המדינה. רבבות ראשי בקר מושמדים עקב סכנת 'הפרה המשוגעת'. אנשים חדלו לקנות בשר בקר. ובשקט מתפרסם מחקר אמין ביותר, המצביע על תופעה מדהימה: השחיטה היהודית מונעת את מחלת הפרה המשוגעת! חיידקי המחלה שוכנים במוח. אם מהממים את הבהמה לפני השחיטה, דבר שעלול לגרום לבעיות כשרות חמורות עד כדי פסילת הבהמה, החיידקים מתפשטים במהירות הבזק בכל גופה ומהווים סכנה נוראית לאוכל. כאשר שוחטים לפי כללי ההלכה, החיידקים נשארים במוח בלבד ואין כל סכנה. וכל זאת באנגליה, שרצתה לפני זמן לא רב לאסור את השחיטה היהודית עקב 'צער בעלי חיים' ... ובכן, תמיכה בלתי צפויה למאבק למען השחיטה הכשרה הגיעה בימים אלה מגילויו של המחקר הנ"ל, שנערך על ידי האוניברסיטה החקלאית של טקסס בארצות-הברית. טקסס היא מדינה שבה מפותח גידול הבקר ויש שם בתי שחיטה משוכללים - גם כלליים, וגם לשחיטה כשרה - המספקים תצרוכתם לכל רחבי ארצות-הברית ולמקומות אחרים בעולם. עסקני השחיטה היהודית באנגליה גילו עניין רב במסקנת המחקר, בגלל היבט של ההגנה על השחיטה, ומצפים לתועלת רבה במאבקם.

וכאן בארץ - לאחרונה הזדעזענו כולנו כאשר פרופסור ארנון שמשוני, הווטרינר הראשי של משרד החקלאות, התריע כי 70% משחיטת הצאן ו-44% משחיטת הבקר בישראל, היא שחיטה שחורה המסכנת את בריאות הציבור. פרופסור שמשוני, שערך בעצמו סיורים בשטח, הגדיר את המצב הנורא במילה אחת: 'תדהמה'. יותר מ50- מחלות מדבקות עלולות לעבור מבקר וצאן לבני אדם. בדבריו הזהיר 'כי מי שקונה בשר משחיטה שחורה, משול למי ששותה מים מתוך שלולית בשדה. יש סיכוי קטן מאוד שמדובר במים נקיים.' ילד שחלה במחלת הפה והטלפיים נשאר עיוור לכל ימי חייו. אין צורך להזכיר שיהודים שומרי מצוות המקפידים לרכוש בשר בכשרות מהודרת אינם בכלל הסיכון. לאחרונה גם גברה הדרישה מצד ציבור מודרני לקניית בשר כשר למהדרין - כגון הכשר חרדי - המקפיד בשבע בדיקות וחקירות על כל מוצר היוצא מתחת ידיו; והסיבה היא הפחד מפני פגיעה בבריאותם אם המוצר אינו כשר באמת".
2008-01-04 11:32:41
ספר "מרק – המדריך הרפואי השלם" בהוצ' כנרת-זמורה-ביתן-דביר בע"מ והד ארצי בע"מ 2002, עמ' 902-903, על אודות בשר חזיר.
נאמר בספר מרק כי ישנו זיהום המכונה טריכינוזיס הנובע מאכילת בשר חזיר לא מעובד כראוי, כמו גם בשר דובים, והנגרם בשל זחלים המצויים בגופי חיות אלו.


אהרן שמיר, ניו יורק, מן העיתונות:
עופות כשרים, העוברים את תהליך ההכנה לפי המסורת היהודית, עולים בטיבם על עופות המעובדים בתהליך הרגיל - קובע מחקר שנערך לא מכבר על ידי המחלקה למדעי המזון באוניברסיטת פנסילבניה. המחקר העלה, כי העופות הכשרים שנבדקו הצטיינו בספירת חיידקים נמוכה יותר, והם החזיקו מעמד זמן ביותר על מדפי האטליזים. מידת התרככותם הייתה זהה עם זו של העופות האחרים, אולם צוותי הטעימה מטעם איגודי הצרכנים קבעו בכל הניסויים כי טעמו של העוף הכשר טוב יותר.
2008-01-04 11:33:12
בי נגאור, ניו יורק, מן העיתונות:
פעם, בעבר הלא רחוק, כשדיברו בארצות-הברית על מוצרים בעלי תווית 'כשר', או 'כּוֹשר-פוּד' כפי שמכנים זאת האמריקאים, היה מדובר בעיקר על בלינצ'ס, כבד קצוץ, קניידלך, גפילטע פיש ומוצרי מזון לחג הפסח. היום, לעומת זאת, ניתן למצוא בארצות-הברית - ובעיקר בניו יורק - את חותמת הכשרות על מוצרי מזון רבים ומגוונים. בין היתר, על מוצרי הפסטה של חברת הענק "רוניזיני", על ה"טאקו" המקסיקאי ואפילו על חפיסות של ירקות סינים בהקפאה. החברות הללו מוכנות לשלם שכר גבוה במיוחד למשגיחי הכשרות היהודים, כדי שאלה יעניקו למוצריהם חותמת כשרות.

וכל זאת מדוע? התשובה לכך היא שצרכן המזון האמריקאי, המקפיד בשנים האחרונות על בריאותו ותזונתו, נוטה להאמין שחותמת ה'כשר' על אריזת המזון, מבטיחה איכות גבוהה מהממוצע ורמת פיקוח על תהליכי הייצור, הגבוהה מהמקובל בשוק המזון הרגיל של הגויים. מסיבה זו מוכנות החברות לייצור המזון לשלם שכר גבוה למשגיחי הכשרות היהודיים, ואפילו לממן עבורם נסיעות ארוכות לחו"ל כדי שיוכלו להשגיח מקרוב על כל המתקנים ותהליכי ייצור המזון - במידה ואלה מתבצעים מחוץ לגבולותיה של ארצות-הברית. 'משתלם לנו להוציא מדי פעם כמה אלפי דולר עבור הנסיעות של המשגיח שלנו', סיפר השבוע בעל חברת מזון אמריקאית בכתבה לניו יורק פוסט, 'שכן חותמת הכשרות על המוצר משלמת את עצמה מהר מאוד ועוד מותירה רווח.' מוצרי המזון האמריקאיים בעלי חותמת הכשרות אכן נמכרים היטב והתפוצה שלהם בעלייה מתמדת. ברשת הסופרמרקטים 'סלואן', עמה נמנה גם הסופרמרקט השכונתי שלנו, מוכרים כבר מזה שנים, ובהצלחה, מוצרי מזון כשרים מתוצרת ישראל. אמנם יהיו אולי מי שיגידו "זאת לא חוכמה", שכן בעלי הרשת הם יהודים אוהדים המנסים לסייע לייצוא הישראלי (מה שנכון) אבל מי שחושב שמדובר אך ורק בצדקה – שוגה, שכן כמה מהמוצרים הישראלים נמכרים כאן כל כך בהצלחה, עד שההיצע לא תמיד עונה על הביקוש. כך למשל מוכר 'סלואן' את מוצרי בשר ההודו המעושן מתוצרת קיבוץ טירת צבי המופצים תחת השם המסחרי 'ירדן'. למכור לאמריקאים מוצרי בשר, ובעיקר בשר הודו, זה נשמע כמו למכור לאסקימוסים קרח, אבל את ההודו הכשר של 'ירדן', לא קל תמיד למצוא על המדף. מנהל הסופרמרקט נאלץ לעתים קרובות להצטדק על המוצר הזה, שהוא פשוט נחטף ושהמשלוח החדש עוד לא הגיע.