Subject: שיר חזק

והנה אפילו אישור מויקיפדיה

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98

ירדן
אני מתנצל
שנינו צודקים

כן התבלבלתי לכן מחקתי את התגובה, ומה הם קשורים? או שאתה מתייחס לשיעתוק התרבות?

אופיום ידידי
אופיום

אופיום להמונים אה

ידעתי שאני לא צריך יותר מאשר רמיזה קטנה כדי שתבין

אתה לומד תקשורת במקרה?

חלילה וחס

כלכלה - מנהל עסקים באוני' חיפה

חחח

ראשית - בתור חילוני גאה, אני יכול רק להצטרף בדיצה ובשמחה לחלום הרטוב המשותף שלנו, שייבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן. הרי בית המקדש ועבודת הקרבת קורבנות פולחן הם הם התחליף האמיתי לריקי לייק.

באופן כללי, אני מסכים אתך (ועם אסכולת פרנקפורט) שצריכת תרבות המונים היא סוג של אשליה, שמשרתת את בעלי ההון. אפילו האינטרנט, שנראה כאילו הוא נותן קול לסובייקט האינדיבידואל, מוצף בבלוגים של בעלי עניין, בדמויות פיקטיביות שמקדמות מוצרי צריכה בפייס-בוק, ובטוקבקיסטים בתשלום.

אין לנו ויכוח כאן.

יחד עם זאת, אני חושב שזוהי תמימות על גבול הילדותיות להאמין שניתן לשנות את זה. הדבר היחיד שניתן וצריך לעשות זה להגביר את המודעות כך שנהיה מודעים לפרסום הסמוי, למידת המניפולציה המופעלת בתוכניות ריאליטי, לאפשרויות שונות של ניצול דרך התקשורת, וכדומה. תמיד היה אופיום להמונים ותמיד יהיה. לפני תרבות ההמונים בטלויזיה או תרבות המועדונים והסלבס, היתה תרבות המונים של העלאת מכשפות על המוקד, או מלחמות גלדיטורים באריות לעיני קהל צמא דם. האמת היא שהעבר היה רק יותר גרוע ולא יותר טוב, למרות שבתפיסה הרומנטית שלנו לפני נדמה לנו אחרת

גם משחקי ניהול קבוצות כדורגל הם סוג של אופיום להמונים. אפילו מנהל עסקים זה מקצוע שאפשר לראות בו אופיום להמונים, שיוצר אצלך אשליה, שאם רק תלמד מנהל עסקים (ועוד באוניברסיטה ולא במכללה) תהפוך להיות חלק מהעילית.
דרך אגב, עבודה קשה (לא ברור לי מה באמת התכוונת ברצינות, ומה היה סרקאזם צרוף). היא אולי האופיום להמונים הגדול ביותר הקיים כיום. האשליה שאם תעבוד קשה תצליח, היא אשליה שבעלי ההון מטפחים כי הם צריכים אנשים שיעבדו קשה בשבילם.

בפועל מי שמצליח זה מי שיודע לדאוג שאחרים יעבדו קשה בשבילו. ואני לא מתכוון לניצול ולשחיתות, אלא ליכולת להיות יזם, שיודע לרכוש נכסים מניבים, שמנצל רעיונות וחשיבה, שיודע לחשוב כמו עשיר

בקיצור, יש הרבה דברים סביבנו שיכולים להחשב כאופיום להמונים (משיח, משיח, כבר אמרנו?). אי אפשר לברוח מהם. השאלה מה אתה עושה עם זה, עד כמה אתה מתמכר לזה, ועד כמה אתה מודע בכל רגע למה שקורה.

אם אני ארצה לקחת את העמדות הדה-קונסטרוקציה שלך עוד קצת הלאה, אז בעצם, להכניס מחאה לקליפ, זה פעולה שמחזקת את ההסדרים הקיימים. זה פעולה אנטי מחאתית בעליל. זה הכי ממסדי שיש.

במקום לעשות משהו שעשוי לשנות, אתה צופה ב"קליפ מחאה", מזדהה, או אפילו ממליץ עליו לחברה בסוקר ומוציא קיטור בפורום, ואז חי באשליה שאתה, את שלך כבר עשית להיום.

אז תחליט, אתה מהפכן אנרכיסט, ניאו מרקסיסט, או אחד שעוסק בתדמיות ומטפח אשליה שהוא לא חלק מהממסד

ושלא תבין לא נכון. בעיניי זה בסדר גמור ללמוד מנהל עסקים, לצפות בקליפ מחאה, ולדבר עליו בפורום, זה מעלה מודעות, שזה הדבר היחיד החשוב שאפשר לעשות בעיניי, אבל לפי מה שאתה מצהיר - בעינייך זה לא... י

לא לא לא
פספסת את הנקודה לחלוטין

בכך שאני מבצע את אותן הפעולות שאותן השוואת לפעולה ממסדית
הנני מייצר סאטירה על הממסד עצמו ומראה לאנשים כיצד אסור להתנהג
אנוכי לומד מנהל עסקים אך ורק כדי לנצח את אותן בעלי הון במשחקם.
הנני יזם ובעל שותפיות עסקיות אשר יצברו עבורי את הוני העתידי
התעודה אותה אני רוכש אשר בעיניי אין לה שום משמעות הינה דרכי להוכיח כי המשחק
אותם כולם משחקים הינו אדיוטי ומיותר...

עוד משהו אחד.
בסך הכל, ברור לי שלפוסט מודרניזם יש תרומה משמעותית לרעיונות ולמחשבה הפילוסופית, ואני בטח מקבל את העמדה שבדרך כלל הסובייקט האינדיבידואל חשוב מהחברה והכלל, אבל, אני חושב שיש ערך אמיתי בהזדהות עם מסגרות שונות ובפעולה למען הכלל השייך למסגרת הזאת (בין אם מדובר בהזדהות עם קבוצת כדורגל, עם הפרולטריון כמעמד, עם העמדה הציונית, או עם הדת היהודית), למרות שאני אינדיבידואליסט, אני מתגעגע לפעמים לתפישות שבתנאים מסוימים וברגעים מסוימים שמות את החברה מעל הפרט.

ברור לי שאם היום מישהו היה אומר משפט כמו של קנדי: "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות למענך, אלא מה אתה יכול לעשות בשביל המדינה", כל האינטלקטואלים, האקדמיה, והשמאל היו מגנים אותו כפשיסט, אבל לדעתי, זה חבל. אנחנו צריכים להיות מודעים למניפולציות, ערים לכך שהצבא, הממשלה או המשטרה לא בהכרח פועלים לטובתנו, ויחד עם זאת, אנחנו גם לא צריכים להניח באופן אוטומטי את ההפך.

הדבר הגרוע ביותר בעיניי בפוסט מודרניזם ובדה קונסטרוקציה זה שהם מקדשים (כן, כן מקדשים) אידיאולוגיה שהיא לא פחות פשיסטית מאלה שהם מנסים לקעקע, האידיאולגיה שממסד באשר הוא זה תמיד רע, שהחזק מעצם היותו חזק הוא תמיד מנוול, ושהחזק, מעצם היותו חזק, לא יכול להיות הצודק, ושלחלש מותר לשבור את כללי המשחק (גם אלה המקובלים לכאורה עליו), רק בגלל שהוא חלש.

בזכות עמדות כאלה, החמס ובין-לאדן זוכים להבנה ואמפטיה בחוגי השמאל הרדיקאלי

אנוכי לומד מנהל עסקים אך ורק כדי לנצח את אותן בעלי הון במשחקם.
----------------------------------------------

ובכך שאתה משחק את המשחק אתה מחזק את כלליו ואת המציאות הכופה עלינו לשחק את כללי המשחק. אתה לא מוכיח שזה מיותר. אם היית הופך מולטי מליונר בלי ללמוד, ואז מפזר את הכסף לפי כללים וקריטריונים שלא קיימים כיום, היית מוכיח שזה מיותר.

ואם השאיפה שלך זה להפוך בעצמך לבעל הון, אז מן הסתם, גם אתה תשתמש (באופן סטירי כמובן) גם בתקשורת ובתרבות ההמונים כדי לחזק את מעמדך כבעל הון

העיקר שאתה שלם עם עצמך

:)

מוטי עזוב
אתה לא מצליח לקבל/להבין את עמדתי לדעתי
בוא נסכם שאנו לא מסכימים ?

:)

בכיף.

אפילו יש כמה דברים שאנחנו כן מסכימים עליהם

:)