Subpage under development, new version coming soon!
Subject: אבי כהן
- 1
gilo to
All
כשהיינו ילדים שיחקתי תקופה קצרה במכבי, אבי כהן היה הכוכב עוד לפני שהגעתי, היה המנהיג, ילד גבוה טיפה מהאחרים וכולם אהבו אותו, קראו לו אביל'ה כבר אז אבל מה שעשה אותו הגדול מכולם היה הכדורגל שלו, כילד בן 12 הוא היה כובש בצרורות, 70-80 שערים בעונה, לבד,כל מגרש שהיינו מגיעים כבר שמעו עליו והכירו אותו. קבוצת הילדים הזאת לא הפסידה 4 שנים רצוף, בקיצור כבר אז הוא היה אגדה בזעיר אנפין.
כנראה שלא הרשמתי אף אחד ופרשתי ממכבי אחרי פחות מעונה.
4 שנים אחרי זה, שבת, אני מחוץ לבלומפילד עושה סיבוב לכוון הקופות, בכניסה לשער 12 עומדת להיכנס קבוצת הנערים של מכבי ליציע, אבי כהן קולט אותי ועושה לי עם היד, בוא, ומכניס אותי עם הקבוצה כאילו אני אחד מהם. הבנאדם זכר אותי והכניס אותי לבלומפילד בחינם ! מאותו הרגע אהבתי אותו אהבת נפש.
הפעם הבאה שראיתי את אבי היתה ב2001 באיצטדיון ר"ג גמר גביע מכבי נגד מכ.פ"ת, היינו באותו יציע, כל הקהל עומד ומוחה כפיים לקבוצה שחוגגת עם הגביע ופתאום אני רואה את אבי שמח גם הוא, שלושים מטר ממני, הנה אבי כהן אני אומר לבן שלי, באותו רגע אבי מפנה מבט עם חיוך גדול לכוון כללי שלנו, היה נדמה לי שהוא מחייך אלינו אבל לא הייתי בטוח, רציתי להרים את היד לעשות שלום אבל לא עשיתי, אחרי כמה שניות הוא סובב את הראש.
הכאב גדול, בלתי נתפס
יהי זכרו ברוך
כנראה שלא הרשמתי אף אחד ופרשתי ממכבי אחרי פחות מעונה.
4 שנים אחרי זה, שבת, אני מחוץ לבלומפילד עושה סיבוב לכוון הקופות, בכניסה לשער 12 עומדת להיכנס קבוצת הנערים של מכבי ליציע, אבי כהן קולט אותי ועושה לי עם היד, בוא, ומכניס אותי עם הקבוצה כאילו אני אחד מהם. הבנאדם זכר אותי והכניס אותי לבלומפילד בחינם ! מאותו הרגע אהבתי אותו אהבת נפש.
הפעם הבאה שראיתי את אבי היתה ב2001 באיצטדיון ר"ג גמר גביע מכבי נגד מכ.פ"ת, היינו באותו יציע, כל הקהל עומד ומוחה כפיים לקבוצה שחוגגת עם הגביע ופתאום אני רואה את אבי שמח גם הוא, שלושים מטר ממני, הנה אבי כהן אני אומר לבן שלי, באותו רגע אבי מפנה מבט עם חיוך גדול לכוון כללי שלנו, היה נדמה לי שהוא מחייך אלינו אבל לא הייתי בטוח, רציתי להרים את היד לעשות שלום אבל לא עשיתי, אחרי כמה שניות הוא סובב את הראש.
הכאב גדול, בלתי נתפס
יהי זכרו ברוך
מוות כל כך מיותר.
קראתי את העיתונים בדרך לעבודה עם דמעות בעניים.
יהי זכרו ברוך.
קראתי את העיתונים בדרך לעבודה עם דמעות בעניים.
יהי זכרו ברוך.
הוא בא מהשכונה בה אני גדלתי, רמת השקמה ר"ג, הורי מכירים את המשפחה שלו והיום אמא שלי דיברה איתי עליהם. איזה מוות מיותר ואבדה גדולה, יהי זכרו ברוך
אפילו מיותר לומר "זכרו לברכה", ברור כל כך שייזכר, ורק ייזכר לטובה.
באמת מדובר באדם דגול.. אני רואה את כל הראיונות שלו שהוא היה בליברפול, ועם בנו תמיר באנגליה..
וגם העיניים שלי מתחילות לדמוע..
יהי זיכרו ברוך...
וגם העיניים שלי מתחילות לדמוע..
יהי זיכרו ברוך...
היו לי בעיות אישיות עם אבי כהן, אבל בלי שהוא יהיה מודע לכך
ראשית כאוהד נתניה בעונות בהן היריבות בין הקבוצות היתה גבוהה ורלוונטית, אבי כהן היה במכבי תל אביב. סיבה טובה לבעיה אישית. ככל שהוא הצליח זה היה מרגיז לי את האוהד כדורגל המושבע שבי. הכרתי באיכויות הגבוהות שלו, הוא היה בולט באינטליגנציה וביכולת הטכנית, והזכיר יותר מדי את בקנבאואר. סיבה טובה לקנא במכבי תל אביב
ואז הוא עבר לליברפול, הקבוצה שאני אוהד (ואפשר לנחש ממה זה התחיל). עכשיו הייתי צריך לאהוד את אבי כהן ממכבי ששיחק עם אגדות כדורגל עולמיות, ומי שזוכר - היה משחק בו הוא כבש שער עצמי והשווה
אהבתי גם את השילוב הנהדר שלו בנבחרת עם הבלם האגדי של נתניה, חיים בר
פירגנתי לו כשניסה לאמן את נתניה בעונה כושלת במיוחד ושמחתי הרבה שנים אחר כך שהכניס לנתניה קצת רוח מכביסטית בכך שסידר לבן תמיר חוזה נחמד בנתניה של יאמר
אבל עם כל הרגשות המעורבים, הטראומה הכי גדולה שלי בענייני כדורגל היתה קשורה אליו ישירות
הלכתי לבלומפילד למשחק בין נתניה ותל אביב, עם חבר מהעבודה. בפעם הראשונה והיחידה בחיי שהתערבתי על תוצאת כדורגל הושג הסכם בשער 13 בלומפילד
אני מודה, עוד לפני שתמשיכו לקרוא, שהתערבות על תוצאת כדורגל היא מעשה דבילי לחלוטין
לפי ההסכם האוהד של הקבוצה המפסידה הולך ביום ראשון, פונה לכל מי שנוכח בעבודה, לוחץ ביוזמתו את היד ואומר (כך קיוויתי) "עודד מכנס שחקן גדול" או כמובן ההיפך (אבי כהן) אם חלילה נתניה תפסיד
רצה הגורל ומכבי ניצחה 2-0. גרוע מזה - באותו יום ראשון אומלל חגגנו את עזיבת המקום הישן של החברה, עם שתיה בחצר, ולכבוד האירוע הגיעו כל מיני אורחים, בנות זוג - ובקיצור קרוב ל70 איש ואשה
אנחנו עדיין חברים טובים, אבל אני לא יכול לשכוח את הפמליה שאירגן אותו חבר שליוותה אותי בחיוך סרקאסטי ווידאה שביצעתי את ההתחייבות ככתובה וכלשונה. זה כולל את בעלה של המזכירה הראשית והחברה הכי טובה שלה, המנכ"ל, ראש הפיתוח שהיה פרופסור בעל 30 תארים אינטרדיסציפלינריים מאוניברסיטאות יקרות באירופה וגם בימים רגילים לא בדיוק הבין על מה אנחנו מדברים, נציגים במדים ובאזרחי של משרד הבטחון, המנכ"ל, בעל החברה ואשתו (ההמומים) והחמור מכל - הבת המדהימה של בעל החברה, ששמתי עליה עין כשבאה לעזור שבוע קודם
אני אזכור אותך אבי כהן ולא איכפת לי ללחוץ עכשיו את ידו של כל אחד שייקרה בדרכי, להסתכל לו בעיניים ולומר
"אבי כהן - שחקן גדול"
(edited)
ראשית כאוהד נתניה בעונות בהן היריבות בין הקבוצות היתה גבוהה ורלוונטית, אבי כהן היה במכבי תל אביב. סיבה טובה לבעיה אישית. ככל שהוא הצליח זה היה מרגיז לי את האוהד כדורגל המושבע שבי. הכרתי באיכויות הגבוהות שלו, הוא היה בולט באינטליגנציה וביכולת הטכנית, והזכיר יותר מדי את בקנבאואר. סיבה טובה לקנא במכבי תל אביב
ואז הוא עבר לליברפול, הקבוצה שאני אוהד (ואפשר לנחש ממה זה התחיל). עכשיו הייתי צריך לאהוד את אבי כהן ממכבי ששיחק עם אגדות כדורגל עולמיות, ומי שזוכר - היה משחק בו הוא כבש שער עצמי והשווה
אהבתי גם את השילוב הנהדר שלו בנבחרת עם הבלם האגדי של נתניה, חיים בר
פירגנתי לו כשניסה לאמן את נתניה בעונה כושלת במיוחד ושמחתי הרבה שנים אחר כך שהכניס לנתניה קצת רוח מכביסטית בכך שסידר לבן תמיר חוזה נחמד בנתניה של יאמר
אבל עם כל הרגשות המעורבים, הטראומה הכי גדולה שלי בענייני כדורגל היתה קשורה אליו ישירות
הלכתי לבלומפילד למשחק בין נתניה ותל אביב, עם חבר מהעבודה. בפעם הראשונה והיחידה בחיי שהתערבתי על תוצאת כדורגל הושג הסכם בשער 13 בלומפילד
אני מודה, עוד לפני שתמשיכו לקרוא, שהתערבות על תוצאת כדורגל היא מעשה דבילי לחלוטין
לפי ההסכם האוהד של הקבוצה המפסידה הולך ביום ראשון, פונה לכל מי שנוכח בעבודה, לוחץ ביוזמתו את היד ואומר (כך קיוויתי) "עודד מכנס שחקן גדול" או כמובן ההיפך (אבי כהן) אם חלילה נתניה תפסיד
רצה הגורל ומכבי ניצחה 2-0. גרוע מזה - באותו יום ראשון אומלל חגגנו את עזיבת המקום הישן של החברה, עם שתיה בחצר, ולכבוד האירוע הגיעו כל מיני אורחים, בנות זוג - ובקיצור קרוב ל70 איש ואשה
אנחנו עדיין חברים טובים, אבל אני לא יכול לשכוח את הפמליה שאירגן אותו חבר שליוותה אותי בחיוך סרקאסטי ווידאה שביצעתי את ההתחייבות ככתובה וכלשונה. זה כולל את בעלה של המזכירה הראשית והחברה הכי טובה שלה, המנכ"ל, ראש הפיתוח שהיה פרופסור בעל 30 תארים אינטרדיסציפלינריים מאוניברסיטאות יקרות באירופה וגם בימים רגילים לא בדיוק הבין על מה אנחנו מדברים, נציגים במדים ובאזרחי של משרד הבטחון, המנכ"ל, בעל החברה ואשתו (ההמומים) והחמור מכל - הבת המדהימה של בעל החברה, ששמתי עליה עין כשבאה לעזור שבוע קודם
אני אזכור אותך אבי כהן ולא איכפת לי ללחוץ עכשיו את ידו של כל אחד שייקרה בדרכי, להסתכל לו בעיניים ולומר
"אבי כהן - שחקן גדול"
(edited)
המשחק שאתה מדבר עליו היה נגד אסטון וילה ואבי כהן כבש שער עצמי ואח"כ את שער היתרון
לא השער המשווה, בנצחון של 3-1 או 4-1. הוא כבש את השער השני
עשו מחוות יפות אתמול גם בבולטון (של תמיר בנו), גם בליברפול וגם בגלאזגו
לא השער המשווה, בנצחון של 3-1 או 4-1. הוא כבש את השער השני
עשו מחוות יפות אתמול גם בבולטון (של תמיר בנו), גם בליברפול וגם בגלאזגו
איזה תרבות, היה מדהים לראות את הכבוד שנתן הקהל, רובו בטח לא מכיר את אבי כהן.
איזה מחווה עשו בגלאזגו? לא הראו את זה אני חושב..
- 1